מדע הרפואה עושה שימוש קבוע בגלולות ללא שום חומר פעיל מזה שנים רבות.
שימוש זה התחיל כאשר לרופא לא הייתה תרופה אמיתית או שהמחלה לא הייתה מובנת לו, או
שלחולה היו תלונות מוזרות. וראו זה פלא, לעיתים קרובות, תרופת האין-בה פעלה וריפאה
מעל המשוער. ויתרה מכך, בכל ניסוי מדעי של תרופה חדשה, מצרפים קבוצה המקבלת אין-
בו, ועוד קבוצת ביקורת ללא טיפול. מדוע עושים זאת? מאחר ויש שיפור בסימפטומים
ובמצב החולה והמחלה בשימוש עם אין-בו. אנו עדים לכך שאם החולה והרופא מאמינים
בתרופה, התרופה עוזרת למרות שאין בה שום דבר.
אנו צופים לעיתים בהפוגה במחלה, או נסיגתה
או היעלמותה. הרופא הרגיל לא ייחס תופעה זאת לפעילות הכוח המנטלי. הוא ייחס דבר
כזה לנס או טעות באבחון. לעיתים קרובות הרופא מחסל לחולה את הרצון להבריא ע"י
משפט אחד שלא לצורך. אני מודע לבעיה שיש לרופא או למטפל להבטיח דברים שאין לו
שליטה עליהם, אבל על הרופא לעודד את החולה ולתת לו תקווה. לפיכך כוח אמונתכם
ונחישותכם תאפשר לכם לרפא את עצמכם ולגבור על מחלה ולו גם הקשה ביותר.
תגובות אחרונות
לפני 2 שנים 50 שבועות
לפני 3 שנים 5 ימים
לפני 3 שנים 5 ימים