סרטן

הסיפור עם סחוס הכרישים התחיל ב - 1976 במכון לחקר הים בארה"ב. חומר
מסרטן נשפך לתוך אגם שהכיל מליוני דגים ויצורים ימיים. תוך זמן קצר התחיל האגם
להתרוקן מיושביו, חוץ מהכרישים שהמשיכו לחיות כאילו לא קרה דבר. ד"ר ויליאם
ליין, ביולוג, שם לב לתופעה והתחיל לחקור. התברר לו שכבר בשנת 1947 נאספו עובדות
דומות ע"י חוקר מבורמה שעשה מחקר
בנגסאקי, על השפעת הקרינה עקב פצצת האטום שהוטלה על העיר. הוא בדק כ - 200 סוגים
של בעלי חיים, ולתדהמתו הכרישים היו בעלי החיים היחידים שלא קיבלו סרטן. החוקר
הבורמזי קיבל את הדוקטורט אבל עבודתו תויקה ונשכחה. ד"ר ליין קיבל השראה
להמשך מחקרו ולחפש את סוד עמידותו של הכריש. התברר לו שהכריש היא החיה היחידה שלא
עברה אבולוציה במשך מליוני שנים. וזה מעיד על יכולת העמידות הגבוהה שלו. מכאן
נפתחה הדרך לחקר הסרטן. בבדיקות שנעשו נמצא שיש בגוף הכריש משהו נגד סרטן.
ד"ר ליין וחבריו הגיע למסקנה שהחומר הפעיל הוא הסחוס. לכריש אין עצמות כמו
לדג רגיל. כל גופו בנוי מסחוס - 60% ממשקלו, ועוד רקמות רכות ואברים פנימיים. הסחוס
מהווה מכלול חלבונים וחומרים. חברות תרופות ניסו לבודד מתוכו חומר פעיל שיהיה אפשר
ליצרו ולשווקו כתרופה למחלה אבל לא הצליחו וירדו מזה. ד"ר לין לא הרים ידים,
הוא הגה את הרעיון להשתמש בסחוס כולו והוציא פטנטים, והמשיך לעשות ניסיונות מחוץ
לארה"ב. שלטונות הבריאות בארה"ב - FDA לא ממהרים לאשר תרופה חדשה, זה תהליך ארוך ומייגע של עשר שנים
לפחות. אבל אישרו אותו בתור תוסף מזון - לא תרופה.

בכדי שהגידול יצמח וישגשג, הוא צריך לקבל הספקת דם טובה. לסחוס יש כושר
להקטין את הספקת הדם לגידול. אם זה מצליח הגרורות מתחילות להתנוון והגידול מושמד.

בסחוס כריש נמצא קונדרואיטין סולפאט טבעי, שנמצא גם בסחוסים אצל בני אדם. בחולים שקיבלו את הטיפול היה שיפור דרמתי בבעיות אחרות: שחיקת סחוסים, דלקת פרקים, פסוריאזיס,
נזקים על רקע סוכרת,  וכד'.

מינון: ממליצים על בליעה של כמויות גדולות, משהוא כמו 50 גרם ליום. זה בהחלט לא טעים. אפשר בכמוסות ואז צריך כמות גדולה של כמוסות. על הצנצנת של הכמוסות  מומלץ 3X3
, שזאת כמות יומית אולי קטנה (אין לי אפשרות לקבוע עמדה). יש המעדיפים בצורת חוקן.

ד"ר יוסף דיין - רופא פנימי אונקולוג, עשה שימוש בשיטה זאת.

המחיר לצנצנת בת 100 כמוסות הוא כ 100 ש"ח ליטול לתקופה של 8-12 שבועות. אם יש שיפור
כדאי להמשיך.